| |

הפרעות כאב ומחושים, הפרעות
פסיכוסומטיות - כאבי
ראש, מיגרנות, סחרחורות, כאבים אורטופדיים, נימול, שיתוק, רעד, חוסר אדפטציה לכאב,
ליקויים מוטוריים ואוטואימוניים, מיחושים כלליים ונוירוגניים, תופעות
פסיכוסומאטיות ומחושים פסיכוסומאטיים. הפרעות בתפקוד המיני ע"ר פסיכוסומאטי.
הקדמה -
על השפעת תהליכים נפשיים רגשיים על בריאות גוף האדם
הרמב"ם הוא הראשון
מבין הרופאים הגדולים של ימי הביניים - המצביע על הסינתזה בין בריאות-הגוף
ובריאות-הנפש. כל ספריו וכתביו הרפואיים ("הנהגת-הבריאות",
"מורה נבוכים",
"שמונה-פרקים", "משנה-תורה", "ספר-הקצרת" ועוד) מלאים בלימוד שיטות
ריפוי-הנפש וחשיבותו. בכולם הוא דורש מלבד הנהגת בריאות-הגוף גם את
הנהגת-בריאות הנפש, אשר בלעדה אין קיום וערך לבריאות הגוף.
הרמב"ם
היה הראשון לקבוע כי על ידי תנועות ושינויים החלים באיברים השונים, הבאים
כתוצאה מהיפעלויות נפשיות, מתהוות ההשפעות הרפואיות השונות -
לטובת הבריאות הכללית או לרעתה.
כעת נראה מה אנו יודעים היום על השפעת הנפש ו"הפסיכו" על בריאות האדם
הפיזית:
ידוע זה מכבר כי כל תנועה נפשית מלווה בתנועה גופנית המבטאת אותה. המדען
לייזר הוכיח שגם תנועות מערכת העצבים
הווגטטיבית (האוטונומית), שאינן תלויות בדעת או ברצון, כמו - דפיקות הלב,
פעולות מערכת העיכול והתופעות הוואזומטוריות השונות ואחרות, ניתנות לבדיקה
ומדידה באמצעות תנועות ביטוי נפשיות - בחלקן תנועות, דפוסי התנהגות או
פעולות בהן תופסים
תת-ההכרה (תת מודע), העדר-ההכרה והעדר-המודע את המקום החשוב ביותר (Leyser.Das
Neurosenproblem).
הכרת וחקירת תלות הפעולות הגופניות בפעולות הנפשיות/רגשיות (קרי
התנודות האנרגטיות) פתחו פרק חדש במדע הרפואה והביאו למהפכה בשיטת ההסתכלות
האנטומיסטית של פיזיולוגית המוח והתנועות הנפשיות.
היום אנו יודעים בברור
שלכל מחוש, לכל דחיפת-יצר ולכל היפעלות (Affekte)
יש יחסים פרימריים מסוימים לתהליכים גופניים מסוימים,
בייחוד במערכת כלי הדם; יחסים להפרשת הבלוטות (זיעה, רוק, מיצי-קיבה וכו'),
יחסים לתשרורת החלקה, לבלוטות האנדוקריניות והאברים הפנימיים - דרך מערכת
העצבים הווגטטיבית. חיוורון מתוך פחד, אידמום בעת כעס או בושה, זיעת
הפחד, התייבשות הפה, בחילה, הקאה במחוש הגועל, רעידות ופיקי-ברכיים בפחד
והתרגשות, התרחבות אישון העין, סימור העור, הזדקפות השערות, קצף בפה,
גלי-פריסטלטיקה במעי הגס הרוחבי, תופעות "הריון מדומה" - הבאות במצבי שאיפה
היפעלותית עזה להריון, והכוללות בין היתר את הפסקת המחזור החודשי והצטברות
נוזלי השכבה הראשונה של רירית הרחם, המביאה להתנפחות הרחם והבטן; שלשול לפני
בחינה ועצירות במשך טיול - כל אלה ועוד רבות-אחרות אינן אלא תופעות והרגשות
בעלות השפעות-גומלין מהמצב הנפשי המסוים בו שרויים האדם ובעל החי.
מחקרים, בדיקות וניסיונות הוכיחו מפורשות כי כל היפעלות אמוציונאלית-נפשית,
על ביטוייה הגופניים, משפיעה גם על תהליכי חילוף-החומרים, על הכימיסטים של
הדם וההורמונים
ועל קולטני הכאב והמחושים,
ושתהליכים אלה מופעלים על ידי מערכת העצבים הווגטטיבית (אוטונומית) -
ע"י מסלולים נכנסים, תחושתיים - המעבירים מידע מהאיברים הפנימיים ומהגוף
למוח, ומסלולים יוצאים מהמוח לגוף - המעבירים אותות עצביים המווסתים בהתאם את
פעילות האיברים הפנימיים בגוף (מיקומה ב-היפותלמוס - חלק המוח הנמצא בגזע
המוח ומשמש כמרכז המערכת האנדוקרינית, כמו-כן כמרכז תחושת הרעב, יצר המין,
הפחד, הכעס והתוקפנות - המהווים את יצר הקיום).
חוקר המוח ו.ר. הס
רואה בכל האיברים של מערכת הוויסות, החל מקליפת המוח הגדול ועד לשרירי השלד -
איברי המעשה של פעולות-סט ווגטטיביות, כלומר שהמערכת הווגטטיבית היא עורק
חוקי הויסות הכלליים. אנו קוראים למערכת הוויסות הזאת גם בשם
"מערכת-קורלטיבית", הואיל ודרכה מוצאות לפועל כל ההיפעלויות הפסיכיות בגוף,
ומוצאים בה גם את הוויסות ההדדי של הקלציום והקליום, של הקולין, האדרנלין וכל
יתר ההורמונים - להם התכונה להפעיל את האיברים ולהביאם לידי כיווץ או
מתינות.
(W.R.
Hess. Schweiz,
ד"ר ערן תמיר, "אנטומיה פיזיולוגיה ופתולוגיה ללימודי רפואה משלימה")
אנו מתייחסים אל קיום מערכת-ווגטטיבית כללית המורכבת מה"נפש" - המניע הבלתי
ביוכימי והבלתי מודע לנו, ממערכת העצבים הווגטטיבית-עצמה, ממערכת ההורמונים
הרבגונית וממערכת האיליקטרוליטים. מערכות אלה מאוחדות לחטיבה אחת, וכל העתקה
באחד מחלקיה גוררת מיד שינוי במשנהו, בין לרעת כלל האישיות (מחלה), ובין
לטובתה (ריפוי).
(D.R.F.
Deutsch, Muenchn. Med.)
עמוד זה
בבנייה.
לשאלות
נפוצות ותשובות
|
על
אופן
הטיפול |
רופאים מומחים ממליצים על
מדיטציה ככלי טיפולי
לראש העמוד
| חזור
לעמוד הבית |
תנאי שימוש והתקשרות
|
צור קשר
מעגלי
מוח-גוף©

|